×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
דברי הימים א ה׳תנ״ך
א֣
אָ
(א)  וּבְנֵ֨י רְאוּבֵ֥ן בְּכֽוֹר⁠־יִשְׂרָאֵל֮ כִּ֣י ה֣וּא הַבְּכוֹר֒ וּֽבְחַלְּלוֹ֙ יְצוּעֵ֣י אָבִ֔יו נִתְּנָה֙ בְּכֹ֣רָת֔וֹ לִבְנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א לְהִתְיַחֵ֖שׂ לַבְּכֹרָֽה׃ (ב) כִּ֤י יְהוּדָה֙ גָּבַ֣ר בְּאֶחָ֔יו וּלְנָגִ֖יד מִמֶּ֑נּוּ וְהַבְּכֹרָ֖ה לְיוֹסֵֽף׃ (ג)  בְּנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא חֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃ (ד) בְּנֵ֖י יוֹאֵ֑ל שְׁמַֽעְיָ֥ה בְנ֛וֹ גּ֥וֹג בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ׃ (ה) מִיכָ֥ה בְנ֛וֹ רְאָיָ֥ה בְנ֖וֹ בַּ֥עַל בְּנֽוֹ׃ (ו) בְּאֵרָ֣ה בְנ֔וֹ אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשֻּׁ֑ר ה֥וּא נָשִׂ֖יא לָרֽאוּבֵנִֽי׃ (ז) וְאֶחָיו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו בְּהִתְיַחֵ֖שׂ לְתֹלְדוֹתָ֑ם הָרֹ֥אשׁ יְעִיאֵ֖ל וּזְכַרְיָֽהוּ׃ (ח) וּבֶ֙לַע֙ בֶּן⁠־עָזָ֔ז בֶּן⁠־שֶׁ֖מַע בֶּן⁠־יוֹאֵ֑ל ה֚וּא יוֹשֵׁ֣ב בַּעֲרֹעֵ֔ר וְעַד⁠־נְב֖וֹ וּבַ֥עַל מְעֽוֹן׃ (ט) וְלַמִּזְרָ֗ח יָשַׁב֙ עַד⁠־לְב֣וֹא מִדְבָּ֔רָה לְמִן⁠־הַנָּהָ֖ר פְּרָ֑ת כִּ֧י מִקְנֵיהֶ֛ם רָב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גִּלְעָֽד׃ (י) וּבִימֵ֣י שָׁא֗וּל עָשׂ֤וּ מִלְחָמָה֙ עִם⁠־הַֽהַגְרִאִ֔ים וַֽיִּפְּל֖וּ בְּיָדָ֑ם וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאׇ֣הֳלֵיהֶ֔ם עַֽל⁠־כׇּל⁠־פְּנֵ֖י מִזְרָ֥ח לַגִּלְעָֽד׃ (יא)  וּבְנֵי⁠־גָ֣ד לְנֶגְדָּ֗ם יָ֥שְׁב֛וּ בְּאֶ֥רֶץ הַבָּשָׁ֖ן עַד⁠־סַלְכָֽה׃ (יב) יוֹאֵ֣ל הָרֹ֔אשׁ וְשָׁפָ֖ם הַמִּשְׁנֶ֑ה וְיַעְנַ֥י וְשָׁפָ֖ט בַּבָּשָֽׁן׃ (יג) וַאֲחֵיהֶ֞ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֗ם מִיכָאֵ֡ל וּמְשֻׁלָּ֡ם וְ֠שֶׁ֠בַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן וְזִ֥יעַ וָעֵ֖בֶר שִׁבְעָֽה׃ (יד)  אֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י אֲבִיחַ֗יִל בֶּן⁠־חוּרִ֡י בֶּן⁠־יָ֠ר֠וֹחַ בֶּן⁠־גִּלְעָ֧ד בֶּן⁠־מִיכָאֵ֛ל בֶּן⁠־יְשִׁישַׁ֥י בֶּן⁠־יַחְדּ֖וֹ בֶּן⁠־בּֽוּז׃ (טו) אֲחִי֙ בֶּן⁠־עַבְדִּיאֵ֣ל בֶּן⁠־גּוּנִ֔י רֹ֖אשׁ לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃ (טז) וַיֵּ֥שְׁב֛וּ בַּגִּלְעָ֥ד בַּבָּשָׁ֖ן וּבִבְנֹתֶ֑יהָ וּבְכׇֽל⁠־מִגְרְשֵׁ֥יא שָׁר֖וֹן עַל⁠־תּוֹצְאוֹתָֽם׃ (יז) כֻּלָּם֙ הִתְיַחְשׂ֔וּ בִּימֵ֖י יוֹתָ֣ם מֶֽלֶךְ⁠־יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֖י יָרׇבְעָ֥ם מֶלֶךְ⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (יח)  בְּנֵי⁠־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט⁠־מְנַשֶּׁה֮ מִן⁠־בְּנֵי⁠־חַ֒יִל֒ אֲ֠נָשִׁ֠ים נֹשְׂאֵ֨י מָגֵ֤ן וְחֶ֙רֶב֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת וּלְמוּדֵ֖י מִלְחָמָ֑ה אַרְבָּעִ֨ים וְאַרְבָּעָ֥ה אֶ֛לֶף וּשְׁבַע⁠־מֵא֥וֹת וְשִׁשִּׁ֖ים יֹצְאֵ֥י צָבָֽא׃ (יט) וַיַּעֲשׂ֥וּ מִלְחָמָ֖ה עִם⁠־הַהַגְרִיאִ֑ים וִיט֥וּר וְנָפִ֖ישׁ וְנוֹדָֽב׃ (כ) וַיֵּעָזְר֣וּ עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּנָּתְנ֤וּ בְיָדָם֙ הַֽהַגְרִיאִ֔ים וְכֹ֖ל שֶׁ֣עִמָּהֶ֑ם כִּ֠י לֵאלֹהִ֤ים זָעֲקוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנַעְתּ֥וֹר לָהֶ֖ם כִּי⁠־בָ֥טְחוּ בֽוֹ׃ (כא) וַיִּשְׁבּ֣וּ מִקְנֵיהֶ֗ם גְּֽמַלֵּיהֶ֞ם חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֙לֶף֙ וְצֹ֗אן מָאתַ֤יִם וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וַחֲמוֹרִ֖ים אַלְפָּ֑יִם וְנֶ֥פֶשׁ אָדָ֖ם מֵ֥אָה אָֽלֶף׃ (כב) כִּֽי⁠־חֲלָלִ֤ים רַבִּים֙ נָפָ֔לוּ כִּ֥י מֵהָאֱלֹהִ֖ים הַמִּלְחָמָ֑ה וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתֵּיהֶ֖ם עַד⁠־הַגֹּלָֽה׃ (כג)  וּבְנֵ֗י חֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יָשְׁב֖וּ בָּאָ֑רֶץ מִבָּשָׁ֞ן עַד⁠־בַּ֧עַל חֶרְמ֛וֹן וּשְׂנִ֥יר וְהַר⁠־חֶרְמ֖וֹן הֵ֥מָּה רָבֽוּ׃ (כד) וְאֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית⁠־אֲבוֹתָ֑ם וְעֵ֡פֶר וְיִשְׁעִ֡י וֶאֱלִיאֵ֡ל וְ֠עַזְרִיאֵ֠ל וְיִרְמְיָ֨ה וְהוֹדַוְיָ֜ה וְיַחְדִּיאֵ֗ל אֲנָשִׁים֙ גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל אַנְשֵׁ֣י שֵׁמ֔וֹת רָאשִׁ֖ים לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃ (כה) וַיִּֽמְעֲל֔וּ בֵּאלֹהֵ֖י אֲבֹתֵיהֶ֑ם וַיִּזְנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהֵ֣י עַמֵּֽי⁠־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר⁠־הִשְׁמִ֥יד אֱלֹהִ֖ים מִפְּנֵיהֶֽם׃ (כו) וַיָּ֩עַר֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת⁠־ר֣וּחַ׀ פּ֣וּל מֶלֶךְ⁠־אַשּׁ֗וּר וְאֶת⁠־ר֙וּחַ֙ תִּלְּגַ֤ת פִּלְנֶ֙סֶר֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּגְלֵם֙ לָראוּבֵנִ֣י וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַ֠יְבִיאֵ֠ם לַחְלַ֨ח וְחָב֤וֹר וְהָרָא֙ וּנְהַ֣ר גּוֹזָ֔ן עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (כז)  בְּנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשׁ֕וֹן קְהָ֖תב וּמְרָרִֽי׃ (כח) וּבְנֵ֖י קְהָ֑תג עַמְרָ֣ם יִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵֽל׃ (כט)  וּבְנֵ֣י עַמְרָ֔ם אַהֲרֹ֥ן וּמֹשֶׁ֖ה וּמִרְיָ֑ם וּבְנֵ֣י אַֽהֲרֹ֔ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃ (ל) אֶלְעָזָר֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־פִּֽינְחָ֔ס פִּֽינְחָ֖ס הֹלִ֥יד אֶת⁠־אֲבִישֽׁוּעַ׃ (לא) וַאֲבִישׁ֙וּעַ֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־בֻּקִּ֔י וּבֻקִּ֖י הוֹלִ֥יד אֶת⁠־עֻזִּֽי׃ (לב) וְעֻזִּי֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־זְרַֽחְיָ֔ה וּֽזְרַֽחְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת⁠־מְרָיֽוֹת׃ (לג) מְרָיוֹת֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־אֲמַרְיָ֔ה וַאֲמַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת⁠־אֲחִיטֽוּב׃ (לד) וַֽאֲחִיטוּב֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־צָד֔וֹק וְצָד֖וֹק הוֹלִ֥יד אֶת⁠־אֲחִימָֽעַץ׃ (לה) וַאֲחִימַ֙עַץ֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־עֲזַרְיָ֔ה וַעֲזַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת⁠־יוֹחָנָֽן׃ (לו) וְיוֹחָנָ֖ן הוֹלִ֣יד אֶת⁠־עֲזַרְיָ֑ה ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר כִּהֵ֔ן בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר⁠־בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (לז) וַיּ֥וֹלֶד עֲזַרְיָ֖ה אֶת⁠־אֲמַרְיָ֑ה וַאֲמַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת⁠־אֲחִיטֽוּב׃ (לח) וַֽאֲחִיטוּב֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־צָד֔וֹק וְצָד֖וֹק הוֹלִ֥יד אֶת⁠־שַׁלּֽוּם׃ (לט) וְשַׁלּוּם֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־חִלְקִיָּ֔ה וְחִלְקִיָּ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת⁠־עֲזַרְיָֽה׃ (מ) וַעֲזַרְיָה֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־שְׂרָיָ֔ה וּשְׂרָיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת⁠־יְהוֹצָדָֽק׃ (מא) וִיהוֹצָדָ֣ק הָלַ֔ךְ בְּהַגְל֣וֹת יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֶת⁠־יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלָ֑͏ִם בְּיַ֖ד נְבֻכַדְנֶאצַּֽרד׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וּבְכׇֽל⁠־מִגְרְשֵׁ֥י א=וּבְכׇֽל⁠־מִגְרֲשֵׁ֥י (חטף)
ב קְהָ֖ת א= קֳהָ֖ת (חטף קמץ)
ג קְהָ֑ת א=קֳהָ֑ת (חטף קמץ)
ד נְבֻכַדְנֶאצַּֽר =ל,ש1,ק13,ק-מ וכך הכריעו ברויאר ומג"ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.
• א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר (חסר דגש באות צד”י)
E/ע
הערותNotes
(א) ובני ראובן בכור ישראל – ואם תאמר אם כן שהיה בכור למה לא יצא ממנו מלכות כי הוא בודאי הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף ואם תאמר אם כן למה לא מלכו בני יוסף לכך אמר ולא להתייחס לבכורה חלק בכורות ולא בכור כי יהודה אפילו לא חלל ראובן הבכורה ולא נלקחה ממנו אפילו הכי היה הגון יהודה למלך. (ב) כי יהודה גבר באחיו – שנאמר גור אריה יהודה (בראשית מ״ט:ט׳). ולנגיד ממנו – שיצא ממנו מלכות ועל שם כך נקרא המלך נגיד שהוא המוציא והמביא והבכורה והמלכות נטלה מראובן ונתנה המלכות ליהודה כדכתיב כי יהודה גבר באחיו אבל חלק הבכורה נתנה ליוסף לשני בניו. (ג) בני ראובן בכור ישראל – מתחיל עתה כבראשונה. (ד) בני יואל – דורות דורות קחשיב. (ו) אשר הגלה תלגת פלנאסר – קודם לסנחריב וכן היה סדרן פול (מלכים ב ט״ו:י״ט) הי׳ כשמלך מנחם בן גדי ובימי פקח בן רמליה (שם) בא תגלת פלנאסר מלך אשור ובימי הושע בן אלה בא שלמנאסר מלך אשור (מלכים ב י״ז:ג׳), ובימי חזקיהו סנחריב, ופירשו רבותינו פול וכולם סנחריב. הוא נשיא לראובני – באותו זמן שהגלוהו תלגת פלנאסר. (ז) בהתיחש לתולדותם הראש יעיאל וזכריהו – פתרון הרי לא יחסתי לך מן ראובן כי אם קצת ועיקר יחוסו במקום יחוסו על דברי הימים למלכי ישראל היה יעיאל וזכריה הראש שעל ידן כלה יחוסן. (ח) ועד נבו ובעל מעון – שבימים קדמונים קודם שבאו לידי ישראל נקראו נבו ובעל מעון ע״ש תועבותם כי כן היה מנהג הגוים עד היום ההוא לקראא תועבותיהם בשם עיירותיהם אבל כשבאו לידי ישראל הסבו שמותם כדכתיב ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם (במדבר ל״ב:ל״ח) כלו׳ ישראל הסבו שמותם ואת שבמה לפי שלא נקראה ע״ש תועבותיה לא הסבו שמה ובמגילה מפרש כי נבו ובעל מעון שם עבודה זרה הם. (י) עם ההגראים – הם הישמעאלים וע״ש אמם קוראם הגראים בני הגר היו. וישבו באהליהם – שכן מנהג ערביים לישב באהלים. (יא) ובני גד לנגדם ישבו – אצלם כמו ואלכה לנגדך (בראשית ל״ג:י״ב). (יג) ואחיהם לבית אבותיהם – במקום יחוסן. מיכאל ומשלם – אלו היו ראשי אבותיהם של אותו היחס כי כולם התיחסו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל (דברי הימים א ה׳:י״ז). (יח) בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה מן בני חיל וגו׳ – כלומר כולם נתקבצו ועשו מלחמה עם ההגריאים (דברי הימים א ה׳:י״ט). (יט) ויטור ונפיש – בניו של ישמעאל הם. (כ) ויעזרו עליהם – כי י״י עזרם. וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם – אומות אחרים לעזרם. ונעתור להם – דוגמת ויעתר להם י״י. (כה) ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלהים מפניהם – פתרון הם זנו אחרי אלהי עמי הארץ ואיזה עם אשר השמידם אלהים מפניהם שאלהיהם לא היה יכול לעוזרם ולא שמו על לבם אחרי השמידם מפניהם ולא היה יכול לעזרם ולנו כמו כן לא יעזור. (לו) הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה – יש מפרשים עזריה הוא היה עזריה הראשון ומעזריה עד שריה שהיה בחורבן הבית ח׳ כהנים ומכאן הוגהו ביומא בפ׳ א׳ ובויקרא רבה ובספרי פ׳ פנחס שמנה כהנים שמשו בבית הראשון ויש אומרים שמנה עשר ולא זה וזה יש בהם רוח חיים כי צדוק הוא היה הראשון שכהן בימי שלמה ועוד איזה אמריה היה בימי יהושפט דכתיב והנה אמריהו כהן הראש (דברי הימים ב י״ט:י״א) והוא (אמריה) בן עזריהו שהיה בימי עוזיהו בימי חזקיה שהיה אחרי יהושפט וא״ת עזריהו אבי שריה היה והיכן חלקיהו הכהן הגדול שהיה בימי יאשיהו אלא מצדוק יש לחשוב שנים עשר כהנים היו מצדוק עד שריה וכן מצינו בויקרא רבא מדוייק ובספרי מדוייק ירושלמי ומ״ש בעזריה הוא אשר כהן בבית מפורש בסיפרי ירושלמי כך וכי הוא לבדו כהן בביתב שלמה (כהן) והלא גם שאר כהנים כמו כן כהנו אלא לפי שמסר נפשו על קדושת הבית שלא הניח את עוזיהו להקטיר לכך נאמר הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה והוא עזריה שהיה בימי עוזיה (דברי הימים ב כו) ובימי חזקיהו ועזריהו בן אחימעץ הוא אמריהו שכהן בימי יהושפט כמו שנקרא עוזיה עזריה דכתיב: בשנת עשרים ושבע שנים לירבעם וגו׳ (מלכים ב ט״ו:א׳) מלך עזריה ונקרא עזריה בן אחימעץ זכריהו דכתיב ויהי לדרוש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים וגו׳ (דברי הימים ב כ״ו:ה׳). (מא) ויהוצדק הולך בהגלות י״י את יהודה וירושלים – ומ״ש בספר יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול (חגי א׳:י״ד) לא יהוצדק שמש מעולם בכהונה גדולה דהא הוגלה לבבל בימי יכניה כדכתיב ויהוצדק הלך בהגלות וגו׳ אלא יהושע בנו היה כהן גדול כשעלו מבבל בבית שני ומה שלא היה עזרא בן שריה (עזרא ז׳:א׳) הסופר כהן גדול ובן אחיו יהושע בן יהוצדק כיהן זהו הטעם לפי כי יהושע עלה עם זרובבל כמה ימים ושנים קודם שעלה עזרא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בכ״י לוצקי 778. בכ״י אוקספורד 34: ״לקראות״.
ב כן בכ״י לוצקי 778. בכ״י אוקספורד 34, וטיקן 94: ״בימי״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144